החלטה בתיק עמ"י 14820-09-11

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ת' נאות-פרי) שניתנה היום 7.9.11 ולפיה הורה בית משפט על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, הכוללים מעצר בית מלא למשך 5 ימים.

בבקשת המעצר שהונחה בפני בית משפט קמא, נאמר כי ביום 25.8.11 בסניף של קופ"ח ברחוב אבן סינא בחיפה, איים המשיב על רופא שעבד במקום בפגיעה במטרה להפחידו ואף ניסה לתקוף אותו. כשהגיע מאבטח למקום, איים המשיב בפגיעה על המאבטח. בנוסף, יום למחרת כאשר הגיע המשיב לסניף קופ"ח בשד' הציונות, איים בפגיעה על רופאה שעובדת במקום וזאת במטרה להפחידה.

בהחלטתו ציין בית משפט קמא כי קיימת תשתית ראייתית לגבי החשדות המיוחסים למשיב. בנוסף, נקבע שאפשר והדברים מלמדים על מסוכנות מסויימת. יחד עם זאת, סבר בית משפט כי ניתן לאיין את המסוכנות בחלופת מעצר. לפיכך, הורה על שחרורו של המשיב למעצר בית עד ליום 12.9.11.

העוררת סבורה כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו לשחרר את המשיב. לטענתה התעלם בית משפט מהמסוכנות הנשקפת מהמשיב והמתבטאת במעשים המיוחסים לו, שאין להקל בהם ראש. עוד נטען כי טעה בית משפט כאשר לא נתן לעוררת הזדמנות למצות את החקירה והורה על שחרורו של המשיב בטרם נחקרו כלל המעורבים.

המשיב ביקש לדחות את הערר, תוך שהפנה לכך שמדובר בחלופה טובה וראויה שיש בה כדי לאיין כל מסוכנות, ככל שזו נשקפת הימנו. בנוסף הפנה לכך שאין למשיב כל קשר עם העדים שבכוונת המשטרה לחקור ולכן לא מתקיים חשש לשיבוש. ב"כ המשיב הדגיש את העובדה כי מאז האירועים המיוחסים למרשו ועד למעצרו, חלפו כ-10 ימים במהלכם לא חזר המשיב לאיומיו ולא ביצע את זממו.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, מצאתי שקיימת תשתית ראייתית מספקת המקימה למעלה מחשד סביר לביצוע המעשים המיוחסים למשיב. מדובר במעשים חמורים ומקוממים שאין מקום להשלים עמם. יחד עם זאת, מקומה של ההתייחסות המחמירה למעשיו של המשיב, הינו בגזירת העונש, ככל שיוגש נגדו כתב אישום והוא יורשע בו. כפי שנאמר לא אחת, מעצר אינו בא כמקדמה על חשבון העונש.

עיינתי בפעולות החקירה שבכוונת המשטרה לבצע ולא מצאתי כי שחרורו של המשיב בשלב זה עלול לשבש או לסכל את החקירה.

אשר למסוכנות, אכן המעשים כפי שהם משתקפים מחומר הראיות, הם חמורים ומסוכנים. יחד עם זאת נראה לי כי ניתן לאיין אותה מסוכנות בדרך שנקבעה ע"י בית משפט קמא. מסקנה זו מתחזקת לנוכח העובדה שחלפו מספר ימים עד שהמתלוננים ראו לנכון להגיש תלונתם למשטרה. אותה תלונה הוגשה ביום 1.9.11 וחלפו כ-5 ימים נוספים עד שהמשטרה ראתה לעצור את המשיב. השתהות זו מובילה למסקנה כי אף המשטרה לא ראתה כי נשקפת מסוכנות כה מוגברת מהמשיב, עד שיש צורך לעצרו לאלתר. אחרת לא ניתן להסביר את ההשתהות עד למעצרו. עובדה זו מחזקת את המסקנה לפיה ניתן לאיין או לצמצם במידה ניכרת את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, בדרך של חלופת מעצר.

המפקח אשר נקבע ע"י בית משפט קמא, אך לא נחקר בפניו, התייצב לדיון בפניי ונחקר ע"י ב"כ העוררת. התרשמתי כי ניתן לסמוך עליו וכי הוא מבין את מהות תפקידו.

לאור מכלול האמור, אני דוחה את הערר.

תיק החקירה מוחזר.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ח' אלול תשע"א, 07/09/2011 במעמד הנוכחים.

גלית ב.

הוקלד על ידי: גלית בייניש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: